נייר עמדה על דו"ח של צדק מעברי משנת 2019.

 

On Solid Ground; Building Sustainable Peace and Development After Massive Human Rights Violations. Report of the Working Group on Transitional Justice and SDG16+, 2019. (להלן: "הדו"ח"). החלק הראשון: צדק מעברי מתייחס לאופן שבו חברות מגיבות להפרות חמורות ומסיביות של זכויות האדם והמשפט ההומניטרי.  הדו"ח מביא לידי ביטוי את תרומותיו של צדק מעברי בנושאי שלום, צדק, ויעדים קשורים לנושאי מגדר ואי-שוויון, שמכונה SDG16+. בצדק מעברי מתייחסים למכלול המנגנונים המשפטיים ולא משפטיים, שבעזרתם מדינות מתמודדות עם חוסר-צדק שבוצע במסגרת משטר מדכה ו/או סכסוכים אלימים, באופן המקדם שלום ודמוקרטיה. מנגנונים אלה כוללים תביעות פליליות, ועדות אמת, תוכניות פיצויים וסוגים שונים של רפורמות מוסדיות. המנגנונים עוזרים באמצעות הפיכת המוסדות במדינות ליותר לגיטימיים ואמינים, מה שיגרום להפחתת חוסר האמון בחברה,  צמצום השחיתות,  קידום שוויון מגדרי,  ואכיפת שלטון החוק והגישה לצדק.  כל הדוגמאות המוצגות לאורך הדו"ח נועדו להמחיש רק מדגם קטן מהתגובות הרבות לעוול. בכל-זאת, תרומתו של צדק מעברי אינה מובטחת; שכן הוא דורש חזון לשינוי ארוך-טווח, הבנה של טבעו הפוליטי של הצדק, ופתרונות מקומיים. אכן, הקהילה הבינלאומית יכולה עם הגישות הנכונות, לתמוך בצדק מעברי ובתרומתו לשלום וצדק. קבוצת העבודה המתעסקת בנושא צדק מעברי מקווה להביא לידיעת המדינות החברות באו"ם וקובעי המדיניות, את הערך של צדק מעברי כדי לוודא ש-SDGs לא ישאירו מאחוריהם קהילות וחברות המתמודדות עם מורשת של הפרות מסיביות של זכויות אדם. החלק השני: אני מאמינה שניתן לראות בהעדפה מתקנת כמנגנון שבעזרתו הצדק מעברי מתמודד עם עוולות. וזה בגין שהמדיניות היא תגובה לאי-צדק היסטורי, המדיניות מתמודדת עם דילמות מעבריות כגון שלום וצדק וכן מדגישה את המצב הסוציואקונומי. זאת ועוד מסיבות אלה, המדיניות צריכה לתפוס מקום מרכזי בצעדי מימוש צדק מעברי. על-אף מחויבות ישראל לעיקרון השוויון בלי הבדל של גזע,  אין ספק שהחברה הערבית היא אחת הקבוצות המקופחות והמופלות בחברה הישראלית. על-מנת להפחית הפער ישראל אימצה מדיניות ההעדפה המתקנת. אני תומכת במדיניות זאת מטעמי שוויון, שהינה זכות יסודית במדינה דמוקרטית. למרות שהזכות לא נזכרה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן להסיק קיומה מכוח הפסיקה,  ומכוח מגילת העצמאות. ישראל נוקטת אמצעים לכפיית העדפה מתקנת ועיגנה אותם בחקיקתה,  היום יש העדפה לחברה הערבית ושימור ייצוג הוגן במסגרת המגזר הציבורי והשירותים הממשלתיים או מערכות שלממשלה יש חלק בתקצובם או בניהולם; רואים התערבות מוכחת לטובת החברה הערבית בעולם ההשכלה הגבוהה והתעסוקה. לדעתי יש לראות בהעדפה מתקנת כמכשיר עיקרי בתקופת המעבר להפיכת חברה גזענית מדכאת לחברה דמוקרטית. וזה כיוון שהעדפה מתקנת היא "העדפת" אנשים על סמך השתייכותם לקבוצה הנחשבת לחלשה, על-פני האנשים המשתייכים לקבוצות חזקות, במטרה לפחית את הפער המובהק בין שתי הקבוצות ואלא ליצור מצב של שוויון כוחות. והכל מתוך נקודת הנחה שהפערים אלה ניתנים לתיקון. וזה נעשה על-ידי הקצאה מחודשת של משאבים סוציואקונומיים. מאידך יש הטוענים שהמדיניות היא מכשיר לפיצוי על הפליה קודמת באמצעות הפליה הפוכה ומכוונת ולכן מכונה גם אפליה מתקנת. חוקרי תחום הצדק מעברי התעלמו מתפקידם של אמצעי העדפה מתקנת בקידום קבוצות מודרות. יחד-עם-זאת, חוקרי העדפה מתקנת הזניחו הדרכים שבהן המדיניות זו עשויה להיות חלק מפרויקט צדק מעברי גדול יותר. התחום מדגיש מערך אמצעים מצומצם, ומזניח מגוון רחב של פרקטיקות דרושות כדי להקל המעבר. בנוסף, התחום מתמקד באופן צר מדי בסוגים מסוימים של נזקים ורפורמות, העוסקים הרבה יותר בשינויים פוליטיים-מוסדיים מאשר באי-שוויון מבניים. כאשר למעשה תיאוריית הצדק מעברי, מבהירה בעקיפות את הפוטנציאל של ההעדפה המתקנת ומקומה בשינוי החברה. ואף צדק מעברי עשוי להתגבר על מגבלות אלה על-ידי תשומת לב להעדפה מתקנת ולאמצעים אחרים שבעזרתם המעבר יכול להתרחש בקלות. אני מודעת לזה שהעדפה מתקנת לא יכולה להשיג את כל מטרות המעבר, וגם אנחנו לא צריכים לצפות שהיא תעשה. אמנם על-ידי הכרה בהעדפה מתקנת כתת-קבוצה של צדק מעברי, אנו יכולים להכיר בכך שהעדפה מתקנת עשויה לתרום למעבר חברתי. ניתן להתגבר במידה מסוימת על מגבלות ההעדפה המתקנת על-ידי הבנתה ביחס לאמצעי צדק מעברי אחרים, והפעלתה במקביל. ולכן, יהיה ניתן להתגבר עוולות וחוסר-צדק ואף להקל את המעבר. מכל האמור אפשר לסכם כי ניתן לגשר בין העדפה מתקנת וצדק מעברי בדרכים שמאירות את שניהם.

דייאר אבו רחאל